המעבר מחטיבת הביניים לבית הספר התיכון מתרחש בשיאו של גיל ההתבגרות. לאחר שהמתבגר צלח את המעבר לחטיבת הביניים והצליח להשתלב בקבוצה חדשה למשך שלוש שנים, הוא נאלץ להיפרד ממנה שוב ולמצוא את עצמו בחברה חדשה.

לצד הזדמנות להתמודדות ולצמיחה, המעבר עשוי להיות גם קרקע פורייה ללחץ ולקושי עבור המתבגרים. הנער או הנערה צריכים להתמודד עם מעבר מסטטוס של שכבת הבוגרים במסגרת החינוכית המוכרת של חטיבת הביניים לסטטוס של הצעירים ביותר במסגרת התיכון החדשה. מדובר על מסגרת שהיא ברוב המקרים גדולה יותר, ולעיתים מציפה. בסיומו של התיכון, וגם במהלכו, ניצבות בחינות הבגרות, ובשלב זה של חייו חש המתבגר לעיתים שההישגים שלו בהן הם שיקבעו את ההצלחה או אי ההצלחה שלו בהמשך חייו.

​

במקביל לכך המתבגרים עסוקים בשלב זה של חייהם בבנייה ובעיצוב של זהותם האישית מבחינה לימודית, חברתית, מינית ועוד. אנרגיה רבה מושקעת בפרידה מההורים, במרד בהם ובנורמות החברה, ובעיקר בהשתלבות חברתית ובבניית זהות עצמאית.

​

המתח בין דרישות הלימודים מחד גיסא לדרישות הזהות והחברה מאידך גיסא יוצר לחצים רבים, הגוברים בשל ציפיות המבוגרים – ההורים והמורים. הלחץ עלול להציב את המתבגר בסיכון, ושומה עלינו המבוגרים לנסות להקל עליו.

(מתוך אתר משרד החינוך)

​

בעמוד זה ריכזנו עבורכם מידע חשוב וחיוני לקבלת החלטות לקראת המעבר לחטיבה העליונה.